ד"ר בובליצקי - מרפאת שיניים שנאון

למרות שהיא ניתנת למניעה כמעט מוחלטת, מחלת העששת הינה מחלה שכיחה ביותר (מעל 90% מאוכלוסיית העולם לוקים בה). מחלת עששת הינה מחלה שמתקדמת, הניתנת למניעה בשלב ההתחלתי שלה.

איך נוצרת העששת?

החיידקים מפרקים את הסוכר מהמזון שאנו אוכלים לחומצות פשוטות. החומצות חודרות דרך הרובד שעל השיניים וגורמות להוצאת מינרלים מהשכבה החיצונית וממיסות את חומר השן. זהו תהליך הפיך בשלב ההתחלתי: כאשר הרוק מנטרל את החומצה המלחים חוזרים, שוקעים ומשלימים בהדרגה את השכבה המומסת. אם תכיפות ואורך התקפת החומצה עוברת את יכולת הגוף לבנות מחדש את זגוגית השן (אמאיל) נוצר הפגם העששתי. מזונות ומשקאות רבים המכילים סוכרים גורמים לירידה מהירה של רמת ה- pH ברובד לרמה שיכולה לגרום לדמינרליזציה של זגוגית השן (אמאיל). הרובד נותר חומצי לזמן-מה (תקין בסביבות 30-60pH) ותוך 7 דקות הוא חוזר רמת החזרה ההדרגתית לרמה התקינה של ה pH - תלויה בעיקר ביכולת ניטרול החומצה ע"י הרוק. יצירת חומצה מושפע ישירות מכמות, משך ותכיפות הכנסת מזון מומתק בסוכר לפה ועשוי להיות הרסני כאשר הוא פועל על הזגוגית של השיניים בצורה מתמשכת ובלתי מופרעת. צריכת סוכר בתדירות וכמות גבוהה תביא לירידת ה- pH ברובד לעיתים קרובות ותגרום להיווצרות עששת. ניתן למנוע את התהליך העששתי ע"י צריכת פחות סוכר ובתכיפות יותר נמוכה. כך יהיה למינרלים מן הרוק זמן לשקוע בשן ולהשלימה. כמוכן ניתן לשפר את המצב ע"י צחצוח במברשת עם משחה שמכילה פלאוריד בצורה שתסיר את הרובד הבקטריאלי שבו מרוכזים חיידקים בתוך שארית מזון עם סוכר ומוצריו. בקיצור מניעת אספקת סוכרים בתכיפות רבה וצחצוח של השיניים מהרובד הבקטריאלי תוך שימוש במברשת שיניים ומשחה עם פלאוריד מונעים ומקטינים את פגיעת העששת. גורם נוסף הוא הפלואוריד שבהימצאו במי השתייה ובמזון וכמובן במשחת השיניים יוצר הגנה על השיניים ועמידות מוגברת בפני מתקפת חומצה שנוצרת מפירוק סוכר ע"י חיידקי רובד השן.

סוגי עששת לפי מיקום:

עששת סגרית (במשטח הסגרי): עששת זו מתחילה מהחרירים והחריצים ומתפשטת אל הדנטין (שינן) ומשם אל המוך. עששת במשטחים הבין-שיניים - ליד נקודות המגע ביניהן. עששת משטחים חלקים. אלו משטחים גלויים שמתנקים ע"י השפתיים והלשון.

עששת שורשים: נסיגת חניכיים גורמת לחשיפת השורש. השורש לא מכוסה באמאיל (זגוגית) ולכן חשוף ומועד יותר לעששת. פעמים רבות מדובר גם ביובש פה, זיקנה ובעיות מנואליות בניקוי הפה דברים שמאיצים את התפתחות העששת.

כיצד ניתן למנוע את היווצרות העששת:

מחלת העששת ניתנת למניעה על ידי שליטה על גורמיה: צריכת סוכרים, העלאת תנגודת השן להתקפה ע"י החומצה (חשיפה לפלואוריד), שמירה על היגיינת הפה, הפחתת אוכלוסיית החיידקים בפה וביקורת תקופתית אצל רופא השיניים. הגורם העיקרי ליצירת העששת הוא הסוכר במזון. צריכת סוכר בתדירות וכמות נמוכה מורידה את הסיכוי להיווצרות העששת. כמו כן, רצוי לצרוך את הסוכרים כחלק מהארוחה ולא בין הארוחות ולצרוך משקאות וחטיפים ללא סוכר, ככל האפשר. חשיפה לפלואוריד בעיקר במי השתייה (שהיא הדרך היעילה והבטוחה), במשחות השיניים, ובמידת מה גם בשטיפות פה ותוספי פלואוריד תורמת באופן ניכר לירידה בתחלואת העששת. פלואוריד המצוי סמוך לפני זגוגית השן, ונאגר ברוק וברובד הדנטאלי, מיטיב להשתחרר ולחדור לתוך שכבת הזגוגית כאשר החומציות בפה עולה. כך הופך הפלואוריד להיות זמין כאשר הוא נחוץ להגנה בפני החומצה הגורמת לעששת. צחצוח שיניים עם משחה המכילה פלואוריד היא דרך יעילה למנוע עששת. ביקורת תקופתית אצל רופא השיניים לפחות אחת לשנה. בביקורת: ביצוע ניקוי השיניים, קבלת הדרכה לגבי הניקוי העצמי, טיפול בעששת ובדיקת מחלות אחרות.

סתימות לבנות או מתכתיות?

יותר ויותר מקובל היום לבצע סתימות בצבע השן מסיבות של אסתטיקה, אך עדיין לא אבד הכלח על הסתימות הישנות והטובות,סתימות האמלגם. מבחינת החוזק ואריכות הימים, הרי חומרי הסתימות בצבע השן נחותים מסתימות האמלגם. הסתימות הלבנות ה"מרוכבות" (שמרכיביהן פולימר של רזין וקוורץ טחון דק) מגרות את מוך השן יותר מן האמלגם (שהוא תערובת מתכות עם כספית ובדיל). זמן הביצוע של סתימות מרוכבות ארוך יותר- דבר שמייקר את הסתימות הלבנות. אם לוקחים בחשבון את העלות של הסתימה והפרש "תוחלת חייה" מתקבלת הוצאה כמעט כפולה על סתימות מרוכבות יחסית לאמלגם. החומרים המרוכבים משתפרים כל הזמן ודורות חדשים של חומרים יתקרבו באורך חייהם לזה של האמלגם. בודאי שאין הצדקה להחליף את סתימות האמלגם בסתימות מרוכבות מסיבות אסתטיות. אמלגם הוא חומר המכיל כספית אשר משתחררת לאוויר דווקא כאשר מסירים את הסתימות במטרה להחליפן. לא מומלץ לרוץ להחליף סתימות שבפה אלא אם כן מתעורר צורך רפואי אמיתי כגון עששת או שבר סתימה ! כאשר יש להחליף סתימה, יש לשקול היטב את האופציות ולהתאים את חומר הסתימה למקרה.